תמיד רציתי כלב. בילדותי אימא שלי הייתה אומרת שזה "או היא או כלב", אבל גיליתי שזו לא הייתה אופציה אמיתית כי אימא שלי לא הסכימה לפנות את מקומה לכלב. הייתי צריך ללטף כלבים של שכנים. צריך להגיד, כלב זה "תיק" לא פשוט, והוא יכול לגרום בבית לא מעט בעיות וקשיים, אבל גם ילדים נופלים לקטגוריה הזו, לא כך ?

כשהילדים שלי נולדו, התחלנו עם בעלי חיים "פשוטים" – אוגרים. זה היה די קצר מועד, לאוגרים יש תוחלת חיים של אוגרים, ולא עבר זמן רב, עד שהבן גילה אוגר "ישן" עם עם הרגליים למעלה. חוץ מזה המוכר נשבע שקיבלנו 2 נקבות, לא רצינו לפתוח חוות אוגרים, אבל תוך זמן קצר שתי ה "נקבות" הקימו משפחה לתפארת, שלא שרדה, אבל נעזוב את זה.

 אחרי זה שדרגנו לחתולים בהצלחה דומה, ניסינו כלב מאד אנרגטי שפירק לנו את הבית ואז הגיעה צופי. מכירים את הכלבים עם המבט האנושי החם ? זו הייתה צופי שהגיעה אלינו דרך שכנה. כלבה מעורבת של קוקר עם עוד גזעים שונים, אפילו הייתה שם שערה אחת של אמסטף (לא הייתה באמת, אבל זה תמיד נשמע טוב). למודי חיות שלא מחזיקות או מזיקות, צופי הייתה משב רוח רענן, ומיד הפכה חלק מהמשפחה. תקופה מסוימת היא הייתה נוהגת לישון על הספה בסלון. בבוקר זו הייתה תמיד קבלת פנים חיובית שעשתה לי את היום, גם שהעברנו את מקום השינה שלה לכרית על הרצפה, בכל זאת כלב. 

בצעירותה צופי הייתה הכלבה הכי מהירה בשכונה, למרות גודלה המאתגר היא הייתה מסוגלת, וגם עשתה זאת לא פעם, לגרור את הילדים שרכבו על אופניים. בן משפחה נמדד לפי מספר התמונות באלבום המשפחתי. צופי כיכבה שם כראוי למעמדה, החל מתמונות בפארק ועד לתמונה שבה הבן הקטן והיא ישנים ביחד על הספה. כלב הוא מהדורה מהירה של החיים שלך. תוך 16 שנה, צופי עברה מגור חמוד, לכלב בוגר, ובסוף למבוגר נרגן ונודניק, קורה במשפחות הטובות ביותר. יש לכם ילדים ? אמצו כלב, זה שווה את המאמץ !